גנאים נ' בזק - חברה ישראלית לתקשורת בע"מ

החלטה

בקשה לפיצול סעדים.

התובע הוא הבעלים של חלקה אדמה בסח'נין. במהלך שנת 2006 התחיל בהקמת מבנה בחלקה, לאחר שקיבל היתר בנייה כדין. בטרם החל בעבודות החפירה, כך נטען בתביעה, פנה לנתבעת, ביקש וקיבל היתר חפירה ועובד מטעמה סימן את מיקום הכבלים של בזק בחלקה.

עפ"י הנטען בתביעה, במהלך עבודות הבניה נפגעו כבלי בזק ולאחר הפסקה ממושכת בעבודות ניתן לו ע"י הנתבעת היתר נוסף, כאשר בהתאם לסימונים החדשים, הכבלים של בזק עוברים כמעט בכל שטח החלקה, מה שמנע ביצוע כל עבודות חפירה. בסופו של יום ובהתאם להנחיות של הנתבעת הוקם הבניין, אלא שלא ניתן היה להקים לו דרך גישה מהכביש הואיל והקמתה של זו היתה כרוכה בחפירה.

התובע טען כי הכבלים הונחו שלא במקום שסומן ע"י הנתבעת והוא נאלץ לשנות את תוכנית הבניין שלו, ונגרמו לו בעקבות כך הוצאות נוספות ועיכוב בבניה. כן נטען כי קווי הבזק בחלקה הותקנו ע"י הנתבעת ללא קבלת הסכמתו, דבר המהווה הסגת גבול. הסגת גבול זו גרמה לעיכובים בבנייה, הוצאות מיותרות ועוגמת נפש.

מנגד טענה הנתבעת כי, הכבלים הונחו במקום בו היו מיועדים להיות מותקנים, בהתאם לתוכניות ועל פי הודעות שנמסרו כדין על התקנתם בטרם ההתקנה. בנוסף, נטען כי התשתיות לא הפריעו לבניה (למעט בניית הגשר) והימצאותם בתחום המגרש איננה דבר חריג, אינה מפריעה לבניה ולניצול מלוא הזכויות, אם כי מחייבות תיאום עם הנתבעת.

בבקשתו לפיצול סעדים טען התובע כי בחלקה ניתן להקים ולבנות מספר בניינים (מלבד זה שנבנה), כאשר עניינה של תביעה זו נזקים שנתגלו ו/או נגרמו במהלך בניית המבנה בחלקה, ואין לדעת אילו נזקים יתגלו בעתיד ו/או ייגרמו לתובע ואיזה ירידת ערך תיגרם לחלקה, אם וכאשר הוא ייבנה מבנים נוספים ו/או אחרים בחלקה. מכאן, מבקש הוא להבטיח את זכותו להגיש בעתיד תביעה או תביעות נפרדות בגין אותם נזקים.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה, לא מצאתי צורך במתן היתר לפיצול סעדים, מלבד בנוגע לנזק בגין ירידת ערך החלקה, בעניינו מצאתי ליתן היתר כמבוקש.

בהתאם להוראות תקנות 44 ו- 45 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד- 1984, על התביעה לכלול את מלוא הסעד שהתובע זכאי לו בשל עילת התביעה ומי שזכאי למספר סעדים בשל אותה עילה, אינו רשאי לתבוע את חלקם, אלא ברשות ביהמ"ש.

השאלה הראשונה שנשאלת אם כן, הינה, האם בעניינינו מדובר באותה עילת תביעה. כאשר לעניין תקנה 45, המבחן הקובע להגדרת עילה הוא: "כל אשר בלשון בני אדם נחשב לסיבה הדומיננטית של התביעה הראשונה" (ראו: ע"א 477/68 הופמן נ' מיכאלי-לויטל, פ"ד כג(2), 52).

התובע עצמו טען בבקשתו כי בשלב זה לא ניתן לדעת אם קווי בזק הונחו במיקום נכון או לא, ביתר חלקי החלקה, אם ייגרמו נזקים בעתיד עם הקמת מבנים נוספים בחלקה ולא ניתן בשלב זה, לאמוד נזקים אלה, ככל שייגרמו. מכאן, אני סבורה כי אין צורך בפיצול סעדים שכן אם וכאשר ייגרמו נזקים נוספים לתובע, עקב הקמת מבנים חדשים בחלקה, הרי שאז תקום לתובע עילת תביעה חדשה.

זאת ועוד, בנוגע לעילת תביעה שעניינה הסגת גבול במקרקעין, נקבע בפסיקה כי המדובר במעשה נזיקין מתמשך, במובן זה שהיא מתחדשת מיום ליום. "הסגת-גבול במקרקעין היא מעשה נזיקין נמשך, במובן זה שהיא מתחדשת מיום ליום. משום כך יכול בעל המקרקעין לתבוע פיצויים בגלל הנזק שנגרם לו רק עד ליום הגשת התביעה, ואין הוא יכול לתבוע נזק סכוי בעתיד, כי הרי הנתבע יכול לחדול בכל רגע מהסגת הגבול ולכן אין זה ברור שאמנם יימשך הנזק גם בעתיד. מכאן שאם הנתבע ממשיך בהסגת-הגבול גם אחרי הגשת התביעה נוצרת בכך עילת תביעה נוספת והתובע יכול לתבוע שוב על-פיה בתביעה שניה, וחוזר חלילה...." (ראה 830/86 ס.א.ר. חרושת דפנה נ' ס.א.ר. סרט אלכסון בע"מ (בפירוק מרצון), פ"ד מב (4) 805). ראה גם אורי גורן, "סוגיות בסדר דין אזרחי", מהדורה עשירית (2009), 128.

עם זאת, נראה כי הנזק של ירידת ערך, ככל שנגרם בזיקה לכבלים המונחים בשטח המבנה שכבר נבנה, אינו נזק עתידי ואולם מנגד, ראוי להעריך את ירידת ערך החלקה, ככל שנגרמה/תיגרם כזו, לאחר בדיקת מצב הכבלים ביתר חלקי החלקה, דבר שכנראה יקרה עם הקמת מבנים נוספים בה. מכאן, ניתן בזאת היתר פיצול סעדים בנוגע לנזק של ירידת ערך החלקה.

באשר ליתר הסעדים, הבקשה נדחית כאמור.

המזכירות תמציא החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, ט"ז אדר תשע"ד, 16 פברואר 2014, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: